גלובקוב גריגורי נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

החלטה

1.לפניי בקשה לפסילת חוות דעת המומחה הרפואי ד"ר בלנקשטיין אורי - מומחה לכירוגיה אורתופדית, (להלן:"המומחה"), ומינוי מומחה רפואי אחר במקומו או לחילופין מינוי מומחה רפואי נוסף, (להלן:"הבקשה").

2.עיקרי טענות ב"כ התובע:

א.מחוות הדעת המומחה מיום 10.7.13 עולה כי המומחה שולל קטגורית קשר סיבתי בין עבודה עם כלים רוטטים לבין ליקויים בגב או בברכיים, הליקויים מהם סובל התובע.

עמדת המומחה כאמור עומדת בניגוד לאמור בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 (להלן:"התקנות") וכן בניגוד לעמדת המוסד לבטיחות וגיהות, לפיהן עבודה עם כלים רוטטים עלולה לגרום לליקויים בגב או בברכיים.

ב.קביעת המומחה לפיה "עבודה על הברכיים" יכולה לגרום אך ורק לבורוסיטיס של הברך ולא לשינוי ניווני, עומדת בניגוד לקביעת בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 211/08 רזי בלס –המוסד לביטוח לאומי, (מיום 12.1.09) (להלן:"פרשת בלס"). בפרשה זו הכיר בית הדין הארצי לעבודה בהחמרה בפגיעה ניוונית בברכיים כפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה.

ג.על בית הדין למנות מומחה אחר, או לחילופין נוסף, מתחום הרפואה התעסוקתית. מומחים אלה בעלי ידע נרחב בהיבטים תעסוקתיים הכוללים שימוש בכלים רוטטים.

3.עיקרי טענות ב"כ הנתבע:

א.לו התובע סבור כי רטט בכל הגוף, עלול לגרום לפגיעה בעמוד שדרה מותני ובברכיים, עליו להמציא ספרות רפואית בתמיכה לכך. התובע לא המציא כל ספרות רפואית בנדון.

ב.באשר לליקוי ממנו סובל התובע בברכיים, (כאבים על רקע תהליך שחיקתי ניווני של הסחוס ודלקת מישנית), המומחה השיב בפירוט לשאלות שנשאל והבהיר מדוע אין בתנאי עבודתו של התובע כדי לגרום לליקוי זה.

לאור האמור, מבוקש לדחות את הבקשה. אין כל טעם משפטי המצדיק מינוי מומחה רפואי אחר או נוסף.

4.לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד, והגם שלא על נקלה ימנה בית הדין מומחה רפואי נוסף או אחר, מצאתי כי נסיבות המקרה דנן מצדיקות מינוי מומחה רפואי נוסף מתחום הכירוגיה האורתופדית.

5.בבסיס חוות דעת המומחה נמצאת הנחת יסוד השוללת באופן גורף כל קשר סיבתי אפשרי בין עבודה עם כלים רוטטים לבין נזק בגב או בברכיים.

בחוות הדעת מיום 10.7.13 המומחה ציין במפורש כי "אין שום הוכחה בספרות האורתופדית כי עבודה עם כלים רוטטים גורמת לפגיעה כלשהי לעמוד השדרה והברכיים", ובהמשך דבריו: "לא מוכרים לי מקרים בהם יוכר ע"ש מותני או ברכיים כתוצאה מעבודה עם כלים רוטטים".

הנחת יסוד זו עומדת בסתירה לפריט 14 לחלק ב' בתוספת השנייה לרשימת המחלות בתקנות שעניינו "מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפים – הנגרמות ע"י עבודה במכשירים רוטטים" – מחלות שהן בגדר מחלות מקצוע ככל שמדובר בעבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים.

ויודגש, תשומת לב המומחה הופנתה לפריט 14 לחלק ב' בתוספת השניה לרשימת המחלות בתקנות, כשעותק הרשימה גם נשלח אליו, אך גם אז לא שינה המומחה מעמדתו. המומחה קבע בהתייחס לכך כי "כפי שכתבתי קודם לכן אין להכיר בעבודת התובע כבמחלת מקצוע. גם אם עבד עם כלים רוטטים והיה נתון לרעד ולרטט בגופו, עבודה זו לא גרמה לכאבי הגב, לדיסקטומיה L4-L5 ולתהליך השחיקתי בברכיים בעיקר מימין".

הנחת היסוד כאמור, שאינה מתיישבת עם התקנות, מהווה טעם משפטי חריג ומיוחד המצדיק מינוי מומחה רפואי נוסף.

6.לא מצאתי לקבל את טענת התובע כי יש למנות מומחה רפואי נוסף מתחום הרפואה התעסוקתית.

הפגימות הנטענות בעניינו של התובע, בברכיים ובגב, הן בגדר מומחיותו המובהקת של מומחה לכירוגיה אורתופדית ולכן יש למנות מומחה מתחום זה.

7.לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת כאמור בסעיף 4 להחלטה דנן.